גז"ד למורשע בהריגה (תוך כדי הפרת הוראה חוקית) על רקע רצונו שהמנוח וחברו שהינם ערבים -יעזבו את מקום הימצאם -ליד ביתו

ביום 13.05.2012 הורשע הנאשם, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: הריגה - עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק"); איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק; ו הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק.

1.         העובדות :

            בליל שבת 18.12.2010 בסמוך לשעה 01:00 הגיעו ר. ג'. כ. ז"ל (להלן: "המנוח") וד. א.ד. (להלן:"ד."), לביקור ברח' קיבוץ גלויות בנהריה, ברכב בו נהג המנוח. בדרכם, בסמוך ליעד נסיעתם, פגע הרכב בו נסעו, במדרכה.

            בהגיעם ליעדם, יצא המנוח מהרכב כדי לבדוק האם נגרם נזק לרכבו כתוצאה מהפגיעה במדרכה. באותה שעה עמד הנאשם בשביל המוליך לביתו, סמוך לכביש.

            בהימצאו מחוץ לביתו הפר הנאשם הוראה חוקית, במסגרת תיק מ"ת 38782-01-10 שחייבה אותו לשהות בביתו, בתנאי מעצר בית מלא, בין השעות 22:00-06:00.

            הנאשם, שהבחין במנוח פנה אליו בזלזול ובהתרסה באומרו "מה אתה עושה פה", "מה יש לך לעשות פה", "מה יש לערבים לעשות פה". בעקבות דברים אלה החל ויכוח בין הנאשם למנוח. בשלב זה יצא ר. מן המכונית והצטרף למנוח, בניסיון להרגיע את הרוחות . מאמציו נשאו פרי, הצדדים נרגעו והתפייסו, אלא שבהמשך שב הוויכוח והתלהט. הנאשם שב ודרש מהשניים להסתלק מהמקום, באיימו עליהם שאם לא יעזבו את המקום ישרוף אותם. כדי ליתן תוקף לאיום, אמר להם שהוא עבריין הנתון כעת במעצר בית שאזיק אלקטרוני על רגלו. משראה שאינם עוזבים את המקום אמר להם "אם אתם גברים, תחכו לי כאן, תשארו פה".

            בהמשך עזב הנאשם את המקום, חזר לבניין בו הוא מתגורר, נטל סכין ומוט ברזל וכעבור זמן קצר שב לזירת האירוע והחל להכות במנוח באמצעות מוט הברזל. המנוח תפס מידו של הנאשם את מוט הברזל והשליכו ארצה והשניים המשיכו בהאבקות, במהלכה המנוח הפיל את הנאשם ארצה ושכב מעליו, או אז דקר הנאשם את המנוח באמצעות סכין, מספר דקירות בפלג גופו הימני העליון, בתוכן דקירה בגוו מימין, שחדרה לריאתו הימנית של המנוח, פגעה בכלי דם ראשיים וגרמה למותו של המנוח.

            על יסוד האמור לעיל, הרשעתי את הנאשם בעבירות שיוחסו לו: הריגה, איומים והפרת הוראה חוקית.

2.         ראיות לעונש :

            ב"כ המאשימה הגישה את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (תע/1), וכן את גזר הדין של בית המשפט השלום בעכו בו הוטל על הנאשם מאסר על תנאי (תע/2).

            מטעם התביעה העיד מר וסים קיוון, אחיו של המנוח. לדבריו, המנוח היה בן 26 במותו. בחור חיובי, מלא שמחת חיים, שביקש להקים בית ומשפחה ולשם כך עבד קשה במשך השנים, בדרום הארץ, הרחק מביתו ומשפחתו, אליהם הגיע לחופשות סופשבוע אחת לשבועיים-חודש. מספר שבועות טרם מותו החל בבניית ביתו. בערב האירוע יצא לבלות עם חבריו ומצא את מותו, על לא עוול בכפו, על רקע גזעני, רק בשל היותו בן ללאום הערבי. האח סיפר כי המנוח הותיר אחריו כאב וחלל עצום, אצל כל בני המשפחה, אך בעיקר אצל אמו, בת 73, שמאז קרות האירוע אינה מתפקדת כרגיל ומסתגרת בביתה.

3.         טיעונים לעונש:

            טיעוני ב"כ המאשימה :

            בפתח טיעוניה אמרה ב"כ המאשימה, כי עובר למעצרו בתיק הנוכחי היה הנאשם נתון בתנאי מעצר בית לילי, במסגרת תיק אחר שהתנהל נגדו בבית המשפט השלום בקריות. היא הפנתה לע"פ 1456/01 חדד נ' מדינת ישראל, בו נגזרו על הנאשם 20 שנות מאסר בפועל ובו הדגיש בית המשפט העליון כי במקרים מעין אלה, בהם קופחו חיי אדם יש לנקוט בגישה מחמירה הרואה בעונש המרבי את נקודת המוצא, ממנו יש להפחית בהתאם לנסיבותיו האישיות של העבריין.

            לדבריה, מדי שבוע מתרחשים מעשי הרג בשל סיבות של מה בכך, סכינים נשלפות ללא היסוס וגורמות לקיפוח חיי אדם. חומרתה, תדירותה ונפיצותה של העבירה מחייבים אפוא לגזור בעבירות מסוג זה את העונש המרבי הקבוע לעבירה בחוק.

            המנוח, היה צעיר יליד 1984, בן 26 במותו, שטרם הספיק להתחתן ולהקים משפחה, שחייו קופחו לשווא, מסיבה של מה בכך. לדבריה, הנאשם הוא שהחל את הוויכוח בינו לבין המנוח ולאחר שהתקיימה בין הצדדים סולחה, היה זה הנאשם שאמר לשניים: "אם אתם גברים, תחכו לי כאן" ובהמשך שב למקום כשפניו לעימות, כשהוא נושא עמו מוט ברזל וסכין. לדבריה, הנסיבות להחמרה בעונשו של הנאשם הינן נסיבות ביצוע העבירה, המעידות על המסוכנות הגבוהה של הנאשם, כמות הדקירות ומיקומן, העבר הפלילי העשיר של הנאשם, שחרף גילו הצעיר צבר לחובתו 9 רישומים פליליים ותלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי ברי-הפעלה.

            לדבריה, לענישה מרתיעה במקרה זה יש חשיבות עליונה במאבק בתת-תרבות הסכין והיא הפנתה לפסקי דין ע"פ 2090/06 פלוני נ' מדינת ישראל וכן ת"פ 1025/06 מדינת ישראל נ' סנדקה, בהם נגזרו על הנאשמים בעבירות דומות 20 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן ת"פ 40059/06 מדינת ישראל נ' טגבה בו הוטלו על הנאשם, נעדר עבר פלילי, שהודה במסגרת הסדר טיעון, לקראת סיום שלב ההוכחות, 16 שנות מאסר בפועל.

            בסיום דבריה ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם את עונש המאסר המקסימאלי הקבוע בחוק בגין עבירת ההריגה, ונוסף ובמצטבר עונש בגין עבירות האיומים והפרת ההוראה החוקית וכן להפעיל את עונשי המאסר המותנים מת"פ 3977/06 (בית המשפט השלום בעכו), אף זאת במצטבר, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למשפחת המנוח.

            טיעוני ב"כ הנאשם: